האתר הארצי לפסולת רדיואקטיבית

• ​פסולת רדיואקטיבית נוצרת באופנים שונים: מקורות רדיואקטיביים, בהם נעשה שימוש  ברפואה, בתעשייה או במחקר שוב אינם מתאימים למטרתם, בדרך כלל עקב דעיכתם, או עקב פגם שנוצר בהם (לעתים רחוקות מאוד) או משום שאין כבר ענין במטרה להם יועדו (לעתים רחוקות).
• ציוד עבודה שבא במגע עם חומרים רדיואקטיביים כגון כפפות חד פעמיות, כיסויי נעליים, בקבוקים, מזרקים וכיוצא בזה.
• תוצר לואי של פעילות גרעינית, למשל הקרנה בכורים או במאיצים.

מרבית הפסולת הרדיואקטיבית נאגרת אצל יצרני הפסולת בחביות מיוחדות שניתנות להם על ידי האתר הארצי לפסולת רדיואקטיבית או במתקנים אחרים המתאימים לסילוק ושינוע פסולת רדיואקטיבית.

ישנם שלושה שלבים עיקריים בתהליך סילוק פסולת רדיואקטיבית:

• טיפול במקום ייצור הפסולת, למשל, במעבדה או במרפאה.
• אחסון הפסולת באתר ייעודי במקום הייצור עד לדעיכתה או לפינוייה.
• סילוק הפסולת לאתר הארצי לפסולת רדיואקטיבית.

הרישיון להפעלת האתר הארצי לפסולת גרעינית ניתן על ידי האגף לרישוי ובטיחות  (רשב"ט) של הוועדה לאנרגיה אטומית לאחר שהקריה למחקר גרעיני נגב עמדה בדרישות הבטיחות המחמירות של האגף.

האחריות ליישום התקנות להגנה מקרינה בישראל ולפעילות אתר הפסולת הרדיואקטיבית מחולקת בין מספר גופים ורשויות ממשלתיות:

• הקריה למחקר גרעיני נגב: שבשטחה נמצא האתר לפסולת רדיואקטיבית.
• אגף רישוי ובטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית: נותן הרישיון לפעילות האתר.
• המשרד להגנת הסביבה: אחראי למתן היתר לפעילות עם חומרים רדיואקטיביים או מקורות קרינה לצרכים רפואיים, תעשייתיים וכיוצא בזה. ההיתר ניתן לשנה אחת וחידושו מתקבל לאחר בדיקה מקצועית של בודק מוסמך לקרינה מייננת ועמידה בתנאים המפורטים בתקנות הבאות:
• תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם -1980
• תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התשס"ב -2002
• הוועדה המייעצת לבטיחות גרעינית (בטג"ר) : גוף חיצוני לוא"א שתפקידו לבחון את בטיחות מתקני הוועדה לאנרגיה אטומית, להמליץ למנכ"ל הוא"א ולדווח לראש הממשלה. ועדת הבטג"ר עוקבת אחר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית ומגישה את המלצותיה בנוגע להיבטי הבטיחות השונים.

דרישות הבטיחות של האגף לרישוי ובטיחות מסתמכות על מסמכי עקרונות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ותקני בטיחות שלה וביניהם:

הניהול והתפעול השוטפים  של אתר הפסולת מתבצעים על ידי צוות מקצועי שעבר הכשרה בטיפול בפסולת גרעינית ובבטיחות קרינה. הניהול השוטף כולל את הפעולות הבאות:

• איסוף הפסולת הרדיואקטיבית מהאתרים השונים בישראל
• בחינת התאמתה לאתר הפסולת
• הצבת הפסולת באתר
• תיעוד
  

• תכן שוחה
• קבלת רישיון לבנית השוחה
• בנית השוחה
• קבלת רישיון להפעלתה
• סגירת השוחה