קרינה מייננת

קרינה היא העברה של אנרגיה במרחב על ידי חלקיקים או גלים.

קרינה מייננת (ionizing radiation) היא קרינה שהחלקיקים או הגלים האלקטרומגנטיים (פוטונים) המרכיבים אותה נושאים אנרגיה מעל ערך סף מסוים, כך שכשקרינה זו פוגעת בחומר היא יכולה לגרום ליינון (ionization) – הוצאת אלקטרונים מתוך האטומים או המולקולות בחומר זה. קיום היינון תלוי רק באנרגית החלקיקים (כולל פוטונים) ולא במספרם. בדרך כלל נהוג לראות קרינה שאנרגית החלקיקים בה היא מעל מספר אלקטרון – וולט (eV), האנרגיה שמקבל אלקטרון כאשר הוא מואץ ע"י מתח של וולט אחד, כקרינה מייננת.

חומרים רדיואקטיביים ומכונות הפולטות קרינה מייננת, כגון מכונות רנטגן ומאיצי חלקיקים, נמצאים בשימוש נרחב בתחומי הרפואה, התעשייה, החקלאות, המחקר וההשכלה הגבוהה.

• רפואה: בתחומי הרפואה עושים שימוש בחומרים רדיואקטיבים, מכונות רנטגן, מכשירי CT ומקורות קרינה אחרים לאבחון ולטיפול.
• תעשייה וחקלאות: בתחומי התעשייה והחקלאות עושים שימוש נרחב בקרינה לבדיקות אל-הרס (למשל, איתור פגמים במוצרים שונים של תעשיית המתכת) וכאמצעי במערכות להיזון חוזר לבקרת הצפיפות, מדידת הלחות בקרקע, מדידת עובי ציפוי ומדידת גובה פני נוזל במתקנים תעשייתיים.
• מדעי החיים וכימיה: במדעי החיים ובמחקר הכימי ידועים החומרים הרדיואקטיביים כאמצעי עיקרי למעקב אחר מנגנונים ותהליכים במערכות ביולוגיות וכימיות.

השימוש בקרינה מייננת כרוך בסיכון של חשיפת בני אדם לקרינה ולחשיפה עשויה להיות השפעה מזיקה על הבריאות. למניעת השפעה זו או להקטנה משמעותית שלה נקבעו תקנים בינלאומיים ולאומיים להגבלת החשיפה, לאמצעי בקרה ולנוהלי עבודה להבטחת בריאות העובדים ובריאות האוכלוסייה.